קטעייף

נובמבר 2018

במסע הסופגניות שלי לא באמת היה מצב שלא אתייחס למטבח הערבי, דרוזי ופלסטיני - מהמטבחים האהובים עלי ביותר.

מטבח שמושתת על חומרי גלם טריים ועונתיים, מסורתיות ונאמנות לתרבות ממנה הוא מגיע.

אין דבר שאני אוהבת יותר מלהסתובב בערים ערביות ומשולבות בשווקים, הריחות, הטעמים, הקולות ובעיקר את קבלת הפנים והמשפחתיות.

במשך תקופה עטייף היה עבורי מסתורי.

ידעתי כמובן שהוא קינוח שאוכלים ברמאדן אבל לא יצא לי להתודע אליו עד ביקורי האחרון בנצרת אצל אבו אשרף בעיר העתיקה.

אז הבנתי כמה טעים, נדיר ומיוחד המעדן הזה.

העטייף מוכר כקינוח מסורתי בלבנון, פלסטין, מצרים וסוריה, אותו אוכלים ברמאדן בסוף ימי הצום בסעודת האיפטאר. הסעודה הנערכת לאחר תפילת המגרב בשעת שקיעת השמש.

היסטוריונים טוענים כי מקורו של הקטעייף היא בח׳ליפות הפאטימית

ששלטה בצפון אפריקה ומצרים בין השנים 909-1171.

אך מסתבר שקיים תיעוד עתיק יותר למאכל מתקופת השושלת

העבאסית ששלטה בבגדד משנת 750 לספירה.

התיעוד הוא מתוך ספר בישול מהמאה ה10,

שמו של הספר Kitab al-Ṭabīḫ ״ספר הכלים״,אשר נכתב במאה

ה10 ע״י Sayyar al-Warraq.

הספר מכיל מעל 600 מתכונים מהמטבח הערבי והוא

משמש גם מדריך לתרבות הקולינרית האיסלאמית המפוארת.

מתואר כי הח׳ליף אל- עבאס שהיה דודו של הנביא מוחמד שנולד

בשנת 566 לספירה במכה, ביקש ממבשליו שיכינו לו קינוח מתוק

אך משביע לרמאדן, וכך נולד הקטעייף.